#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נד. 1 הבא על יבמתו כדרכה ושלא כדרכה האם קנה ומנין?<p dir=""rtl"">[מנין שקונה בין באונס בין ברצון בין בשוגג בין במזיד, שאין כסף קונה בה?]</p>"	"כדרכה כתיב &quot;להקים לאחיו שם&quot; במקום שמקים שם, אף שלא כדרכה קונה דכתיב &quot;ולקחה&quot;.<p dir=""rtl"">[יְבָמָהּ֙ יָבֹ֣א עָלֶ֔יהָ בין בשוגג בין במזיד וכו' וּלְקָחָ֥הּ ל֪וֹ לְאִשָּׁ֖ה אף שלא כדרכה כנ&quot;ל וְיִבְּמָֽהּ ביאה גומרת בה ולא כסף.]</p>"	יבמות נד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נד. 2 הבא על יבמתו ישן, מתנמנם, היא ישנה, האם קנה?	"ישן - לא קנה (לרש&quot;י שאינו בר דעת לעשות קנין, ולתוס' שלא מתכוין לביאה), אבל מתנמנם קנה.<p dir=""rtl"">היא ישנה - קנה.</p>"	יבמות נד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נד. 3 הבא על יבמתו בשוגג מזיד ואונס האם קנה ומנין?<p dir=""rtl"">היכי דמי אונס?</p>"	"קנה דכתיב &quot;יבמה יבא עליה&quot; מכל מקום [אין נצרך ללמד שמצות יבום עדיפא שזה נלמד מדכתיב &quot;ואם לא יחפוץ האיש&quot;]. <p dir=""rtl"">מוסיפה המשנה אפ' אם הוא שוגג והיא גם לא מתכוונת למצוה אלא מזידה וכד'. תני ר' חייא אפ' שניהם שוגגים מזידים או אנוסים קנו.</p><p dir=""rtl"">אונס הינו כגון נתכוון לאשתו ותקפתו יבמתו או גוים ובא על יבמתו, דבלא זה אין קשוי אלא לדעת.</p>"	יבמות נד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נד. 3 נפל מהגג, נתכוון להטיח בכותל, בבהמה, והטיח ביבמתו האם קנה ומדוע?	"נפל מהגג או התכוון להטיח בכותל - לא קנה שלא התכוון לשם ביאה.<p dir=""rtl"">להטיח בבהמה והטיח בימתו - קנה שהתכוון לביאה בעולם.</p>"	יבמות נד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נד. 4 מנין להעראה כגמר ביאה בחייבי כריתות, חייבי לאוים, חייבי לאוים דכהונה ואשה לבעלה, חייבי עשה ויבמה ליבם, בא על הזכור ובא על הבהמה?	"חייבי כריתות - כתיב בנדה &quot;ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקורה הערה&quot; ושאר העריות הוקשו לנדה בהקישא דר' יונה ואתימא רב הונא בריה דרב יהושע &quot;כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות&quot;.<p dir=""rtl"">חייבי לאוים - מדכתיב בשפחה חרופה &quot;שכבת זרע&quot; ולא העראה ש&quot;מ שאר חייבי לאוים חייבים אף בהעראה.</p><p dir=""rtl"">לאוי דכהונה ואשה לבעלה - אתיא קיחה קיחה (מאחותו &quot;איש אשר יקח את אחותו&quot;).</p><p dir=""rtl"">חייבי עשה ויבמה ליבם - יליף ביאה ביאה מחייבי לאוים (&quot;לא יבא ממזר&quot;).</p><p dir=""rtl"">זכור - משכבי אשה כתיב.</p><p dir=""rtl"">בהמה -&nbsp;&nbsp;מדכתיב העראה באחות אביו ואחות אמו, אם אינו ענין להם תנהו לבהמה.</p>"	יבמות נד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נד: 1 אחר שהוקשו כל העריות לנדה בהקישא דר&quot;י לחיב על העראה, למה נכתב נדה אצל אשת אח &quot;ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא&quot;, העראה גבי אחות אמו ואחות אביו &quot;וערות אחות אמך וכו' כי את שארו הערה&quot;?	"נדה אצל אשת אח - רמז ליבמה בחיי בעלה שהיא בכרת כנדה אף שיש לה היתר לאחר זמן, ולא אומרים שרק אין מצוה או שיש רק עשה.<p dir=""rtl"">העראה גבי אחות אביו ואמו - אם אינו ענין להם תנהו לבהמה {וכתבו שם ולא בחייבי מיתות ב&quot;ד שכל הפסוק לדרשה}.</p>"	יבמות נד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נד: 2 אחותו, דודתו, אחות אביו ואחות אמו, אשת אחיו, אחות אשתו, האם זה רק מהאב או אף מהאם ומנין?	"אחותו - אפ' מהאם, כתיב בהדיא &quot;בת אביך או בת אמך&quot;.<p dir=""rtl"">דודתו - רק מהאב יליף דודו מ&quot;או דודו או בן דודו יגאלנו&quot; ושם זה ודאי רק מהאב דכתיב &quot;ממשפחתו יגאלנו&quot; משפחת אב קרויה משפחה ולא משפחת אם.</p><p dir=""rtl"">אחות אביו ואחות אמו - כתיב &quot;ערות אחות אביך ואחות אמך לא תגלה&quot; מיותר, ללמדנו אפ' מאמו. [נצרך גם באחות אמו שאין לה חייס, וגם באחות אביו אף שזה פחות מוכח שהוא אביו.]</p><p dir=""rtl"">אשת אחיו - &quot;ערות אביך היא&quot; מיותר אפ' מהאם, [&quot;היא&quot; ללמד שאין לאשת אחיו מאמו היתר לאחר מיתה]. אין לומר שנצרך לרבות לאחר מיתה כשיש לה בנים שזה נלמד מדכתיב &quot;ערות אחיו גלה&quot;</p><p dir=""rtl"">אחות אשתו - יליף מאשת אחיו ששניהם ע&quot;י קידושין וקרובת עצמו.</p>"	יבמות נד:		
